<h1>הפרדס לרש"י סימן ע"ה</h1>
<h2>דף מב.</h2>
למה רגילין בני אדם לומר סברי בברכת היין ומרשות רבותיי להמוציא. לפי שכשבני אדם מסובין בתחילה ממתינים לצורכי שיתעכבו על השלחן ומדברים דברים ושואלים הלכות אחד לחבירו ואין דעתם נכונה אצל המברך לכך צריך להזכירם ולומר להם תכינו אל הברכה אבל כששתו ויודעין שעכשיו יברך המוציא שתכף לנטילת ידים ברכה כולם דעתם נכונה אצלו ושומעין אליו ואין צריך לומר להם סברו כלומר תכינו כי אם מרשותכם וכמו כן כשאכלו ונוטלין ידיהן מים אחרונים מיד יודעין כולם שלא יאכלו יותר אלא מיד מברכין ברכת המזון ומכינים כולם אל הברכה ואין צריך להסבירם כי אם יאמר מרשותכם, וכמו כן כשאכלו ונוטלין ידיהם מים וכשיתחיל לברך מיד יפנו איש אל רעהו לדבר דברים ביניהם ואינם מרגישים במסיים הברכה לפיכך צריך בכוס ברכת המזון סברי מפי ר' קלונימוס. אבל הרב ר' קלונימוס הזקן אומר למה אומרים מרשות להמוציא וסברי לכוס לפי שאחד המוציא מוציא ידי חובת כל המסובין ויש לו ליטול רשות מהם שהוא רוצה להוציאן ידי חובתן הלכך צריך לומר ברשות אבל בתוך הסעודה אינו אומר שכל אחד ואחד מברך לעצמו שאין בית הבליעה פנוי וגם בכוס של ברכה אינו צריך לומר כי אם סברי שכבר נטל רשות מתחלת סעודה בהמוציא ומשום הפותח וסוגר ראוי הוא שיוציאם ידי חובתן בברכת המזון ולא אחר. ואני שמעתי למה אומרים על היין סברי משום רבינו יצחק בר יהודה זצ"ל לפי שהיין מביא קללה לעולם בימי נח שנשתכר הימנו ויצאה קללה לעולם ובדעתכם גם אתם לשתות ואולי שלא יזיק לי כלום על כן רגילין בני אדם להשיב אחריו לחיים כלומר לחיים יהיה לך ולא לשום היזק אבל על המוציא נוטלין רשות.
